בבית המשפט העליון מתקיים בשעה זו הדיון בעתירות נגד הרחבת סמכויותיו של השר לביטחון לאומי באמצעות תיקון פקודת המשטרה, שחוקק טרם הקמת הממשלה, בפני השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויחיאל כשר. השר בן גביר נוכח בדיון וגם ח"כ מרב מיכאלי. 

עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון טען כי מדובר בתיקון בלתי חוקתי שיאפשר פגיעה בזכויות יסוד, כפי שכבר נראה לדבריו בשטח בחצי השנה האחרונה. "משטרת ישראל לא תהפוך למיליציה בחסותו של בן גביר", אמר שרגא.

במהלך הדברים, השופטים הפצירו בשרגא לגשת לטיעון החוקתי לאחר שהרחיב בדוגמאות ודברים על התנהלות השר בן גביר. 

השופט כשר אף תהה בפני שרגא האם במצב בו היה מזדהה יותר עם השקפתו של השר ולא של המפכ"ל, לא היה טוען הפוך. עו"ד שרגא השיב כי ללא קשר לזהות השר או המפכ"ל הם סבורים שיש לאזן בין סמכויות השר למפכ"ל ולהגדיר באופן פרטני בחוק מי קובע מה.

"מעולם לא היה דבר כזה במדינה דמוקרטית", טען שרגא. "אנחנו סוברים שהתיקון הזה הוא לא חוקתי, התיקון הזה יהיה אפשר לשר כפי שראינו שכבר קרה בחצי שנה האחרונה לפגוע בזכויות יסוד, בין אם בזכות להפגין זכות המחאה, חופש הביטוי, חירויות הפרט – ראינו את זה במעצרים הנוראים שהתחוללו רק בשבוע שעבר, הזכות להליך הוגן לרבות להיות מיוצג, אנחנו רואים איך זכויות האדם נפגעות בגין התיקון הזה. התיקון הזה כאמור לא חוקתי בעניינו. אנחנו מקווים מאוד שבית המשפט העליון יכנס לעובי הקורה ויחליט לבטל את התיקון הזה. מדינת ישראל תישאר דמוקרטיה ליברלית, ובשום פנים ואופן לא תהפוך לדיקטטורה פשיסטית ששם יש לה לשר הפוליטי כוחות להפעיל מליציות".

לטענתו "התיקון פוגע בליבת הערכים המוגנים של המדינה. אין כאן שום דבר שמאזן את השר או הממשלה. יש פה סמכויות ללא מיצרים. הופך את המשטרה לפוליטית. יוצר מפכ"ל על בדמות השר. היה ברור לכל עד היום ששר לא מעורב במדיניות חקירה. לפעמים רק מדווח".

השופט פוגלמן: "אולי נעצור כאן ונחזור למדיניות באופן כללי. האם מקובל עליכם שגם בלי החקיקה הייתה לשר אפשרות לקבוע מדיניות?"

שרגא: "מדיניות זה בסדר, אבל לו היה נכתב, כמו שהמדינה ביקשה, שהמדיניות תהיה כפופה לשלטון החוק…"

השופט עמית: "מה שמפריע זה לא מה שכתוב, אלא מה שלא כתוב?"

שרגא: "בהחלט". עוד אמר: "יש פה מניעים נסתרים. לא מניעים טהורים של בנין הכוח. אנחנו יודעים למה הדברים נעשים".

לדבריו "הסעד של היועמ"שית, של פרשנות מקיימת, לא מחזיק מים. הוא נאיבי במציאות הישראלית. אנחנו רואים את המציאות בשטח. אנחנו עומדים שם וחוטפים את המכות. רואים איך מדיניות השר מחלחלת למטה. זה לא יכול להישאר עמום. צריך להגדיר בחקיקה מה זו מדיניות, באופן פרטני".

השופט כשר: "אדוני טוען להגנה על זכויות אדם. השאלה עד כמה אדוני טוען את זה לאור קונסטלציה שקיימת כיום". השופט תהה האם עו"ד שרגא לא היה טוען טיעון הפוך ביחס לתיקון החוק, במקרה שבו היה סבור כי השר התיאורטי ה שהיה מכהן היה מגן על זכויות האדם יותר מהמפכ"ל.

שרגא: "אנחנו מנסים לאזן בין סמכות השר למפכל. לא מעניין מי השר ומי המפכ"ל. חייבים לקבוע את האיזון הנכון. אנחנו מרגישים שהאיזונים והבלמים אבדו לנצח. צריכה להיות הגדרת סמכויות ברורה. חוסר ההגדרה יוצרת כאוס. הקצין בשטח לא יודע ממי לקבל את הפקודה".

בהמשך הדיון ציין השופט פוגלמן: חלק מהבעיה היא אכן הקביעה העמומה של המילה מדיניות. לכן ועדת צדוק קבעה שצריך להיות הסדר מפורש בעניין הזה".

עו"ד ענר הלמן, המדינה:" היועמשית התנגדה לחוק ולאופן שבו הוא חוקק. ככל שהחוק הסמיך את השר לפגוע בזכויות אדם הוא לא עומד במבחנים החוקתיים. 

"היועמשית חושבת שהמצב הזה לא יכול להימשך ומבקשת מבית המשפט שיקבע את הגדרים. יש אירועים שלטעמה של היועמשית, השר נתן הוראות אופרטיביות בזמן אמת שאינן בגדר מדיניות.

הלמן: "המונח מדיניות לא יכול להפוך את השר למפכל על. המילה מדיניות גם לא אוצרת בתוכה סמכות לשר לקבוע בנושא לחקירות. שר לא מוסמך לעשות את זה.

"האם מותר לשר לקבוע מדיניות ביחס לשאלה האם המשטרה תעביר למשטרה המלצות בצמוד לתיקים שהיא מעבירה לפרקליטות? לכן גם בתחום החקירות יכולות להיות הנחיות כלליות".